מסלול חיי סבא רפאל

View מסלול חיי סבא רפאל כהן in a larger map

אודות סבא רפאל משפחת כהן

מקום לידה: מרוקן יליד 1948

עיר: קזבלנקה מרוקו כתובת: באבמרקס (שכונה בתוך קזבלנקה) שבו היה המלאח'. בשכונה הזו התרכזו כל יהודי קזבלנקה במין קהילה מרוכזת.

" לא זכורה לי ילדותי במרוקו כי בגיל צעיר מאוד (1951, גיל 3) עליתי ארצה עם משפחתי. כשהגענו ארצה סוכנים הביאו אותנו למושב מצליח שברמלה.

בשנת 1951 הגענו לרמלה כשהורי במרוקו היו עירוניים ולא ידעו מה זה מושב. בזמן שהגענו מהמושב קיבלנו מהסוכנות צריף קטן, פרה, שני כבשים ושטח קטן לגדל ירקות. בגלל חוסר הידע בשפה העיברית, ובחקלאות וגידול אימי אילצה את אבי לעזוב את הכול ולחזור לסוכנות.

התחלנו לחפש באופן עצמאי מקום שנוטה לכיוון העיר, ואז הגענו לנתניה, מצאנו צריף עם חדר אחד (היינו 7 אחים), המטבח והשירותים היו מחוץ לצריף.

כל הזהב שאימי הביאה ממרוקו ומעט הכסף שהיה לנו שימש לרכישת הצריף הזה.

היינו שיבעה ילדים, ההורים וסבתי. בזמן שרצינו לישון היינו ישנים כמו סרדינים בקופסה (ראש רגליים). היה כל כך צפוף.

אבי התחיל לעבוד כצבעי בנתניה ואנחנו הילדים היינו עוזרים לו על ידי כך שהיינו הולכים לפרדסים ולשטחים להביא תפוזים ואבטיחים ובוטנים או ירקות. כל מה שגדל ויכלנו לשים עליו יד.

כל האחים היו עובדים בכל מני עבודות מזדמנות ובמקום תשלום כסף קיבלנו מזון.

ככה גדלנו...

החיים היו מאוד קשים כיוון שהיינו צריכים ללמוד וגם לעזור בבית. אני למדתי בבית ספר ממלכתי וכל אחי למדו בבית ספר ממלכתי דתי, כי מצאו שהייתי יותר בעייתי וכשרוני משאר האחים. כישרוני מבחינת לימודים ובעייתי מבחינת משמעת.

כן, כך גדלנו...

בסוף כיתה ח' המצב בבית היה ממש קשה בגלל שהיינו הרבה נפשות במשפחה נאלצנו להפסיק את הלימודים ולצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

אני עבדתי בבית אריזות (אריזות תפוזים). עבדתי עם אבי בצביעת בתים ולאחר מכן הלכתי ללמוד ליטוש יהלומים עד שגוייסתי.

כאשר התגייסתי לצבא עשיתי תורנות בצריפין (גוייסתי ב05/05/1966). לאחר מכל העבירו אותנו לבית נבאלה ברמלה ללמוד נהיגה. אני למדתי לנהוג על משאית וקיבלתי רשיון.

סיפור קצר מההווי הצבאי...

כאשר גוייסתי בבית נבאללה, כאשר חזרתי מנהיגה של כל היום, החליט הסמל להעמיד אותי לשמירה. כמה התחננתי ואמרתי לו שאני מאוד עייף ואני עלול להרדם בשמירה אך תחנונותי לא הועילו. התשובה היתה חד משמעית שאם ארדם יכניסו אותי לכלא.

כאשר יצאתי לשמירה בשעה 2 לפנות בוקר, התחבאתי מאחורי שיח כי ידעתי שהסמל יבוא לבדוק אם אני ער. כאשר ראיתי אותו הולך בצעדים חרישיים (במטרה להפתיע אותי) התגנבתי בשקט מאחוריו וצעקתי בקול חזק "עצור סיסמא... עצור סיסמא"

והצמדתי את הנשק קרוב לגבו... הסמל מהפחד שכח את סיסמתו ומרוב פחד שאני אפגע בו הרטיב את מכנסיו. ועל זה כל המחנה דיבר זמן רב...

בשנת 1969 לאחר שיחרורי מצהל החלטתי ללכת ללמוד קורס טבחות בבית ספר למלונאות "תדמור" שבהרצליה. בשלב הלימודים כשהייתי בן 21 החלטתי אני וחברי (אלי עובדיה) לנוח קצת מהלימודים וללכת לטייל בהרצליה...בדרך חזרה כאשר נגמר לנו כל הכסף החלטנו ללכת חזרה לבית הספר ברגל. בדרך פגשנו שתי נערות צעירות בנות 18 (אחת יפה ואחת יפה יותר)

החלטנו לערוך התערבות ביני לבין חברי עובדיה מי ישיג את היותר יפה. ובצניעות רבה אני אומר את זה ...לאחר מאמצים מרובים מאוד זכיתי בהתערבות והשגתי את היותר יפה (שמה היה ויולט בן עזרא) שהיא כיום אישתי ואמא לילדי.

כעבור 8 חודשים אחרי שהתחלנו לצאת ביחד החלטנו להתחתן. סיימתי את לימודי בתדמור וב10/10/1969 התקיימה החתונה באולמי סביון שבתל אביב.

היתה חתונה מדהימה. כשנגמרה החתונה נשארנו עם הרבה חובות. לאחר זמן לא רב התקבלתי לעבוד במסעדה/בית קפה בשם קפה אגס בתור טבח. עבדתי שם במשך שנתיים... רציתי להתקדם ולאחר שנתיים הצלחתי להתקבל לעבודה בבית ברל שבכפר סבא. העבודה היתה משעה 6 בבוקר ועד 3 בצהריים. לאחר מכן עבדתי כהשלמת הכנסה בכל מני עבודות אחרות כדי שאוכל לפרנס את משפחתי בכבוד.

בזמן הזה גרתי בשכירות ברח' בר כוכבא שבהרצליה.

יום אחד כאשר חזרנו מהים אני חברי ואשתי ראינו הפגנה גדולה ליד עריית הרצליה. שאלתי באירוניה קלה על מה ההפגנה והתברר לי כי ההפגנה היתה של זוגות צעירים אחר מוחים על העדר דיור מתאים. מבלי מחשבה שנייה העזרתי ועליתי במרכז ההפגנה על דרגש גבוה והתחלתי לנאום ולהרצות תוך כדי הלהבת הקהל לגבי מצב הדיור של זוגות הצעירים.

וכך נעשתי יו"ר זוגות צעירים בהרצליה. כמובן שבמסגרת תפקידי נלחמתי ופעלתי למען האוכלוסיה שאותה ייצגתי (חשוב לציין כי בזמנו הייתי שייך לאותה אוכלוסיה של זוגות צעירים ללא דיור) וכך רכשתי את הדירה הראשונה שלי.

כשניכנסתי לדירה הראשונה הבאנו את ביתי הבכורה קרן. הבן האמצעי היה בתכנון(ליאור). ליאור נולד בביתי השלישי שבשביב. מכרנו את הדירה והחלטנו לעבור לכפר סבא. גרנו ברח' העמק. ואני המשכתי לעבוד בבית ברל ולהתקדם שם. כעבור מס' שנים הפכתי לעצמאי והפעלתי את הבריכה והמזנונים בכפר סבא.